רות 2

רות 3 (WLC)

רות 4

3

וַתֹּ֥אמֶר לָ֖הּ נָעֳמִ֣י חֲמוֹתָ֑הּ בִּתִּ֞י הֲלֹ֧א אֲבַקֶּשׁ ־לָ֛ךְ מָנ֖וֹחַ אֲשֶׁ֥ר יִֽיטַב ־לָֽךְ ׃ וְעַתָּ֗ה הֲלֹ֥א בֹ֙עַז֙ מֹֽדַעְתָּ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖ית אֶת ־נַעֲרוֹתָ֑יו הִנֵּה ־ה֗וּא זֹרֶ֛ה אֶת ־גֹּ֥רֶן הַשְּׂעֹרִ֖ים הַלָּֽיְלָה ׃ וְרָחַ֣צְתְּ ׀ וָסַ֗כְתְּ וְשַׂ֧מְתְּ שמלתך עָלַ֖יִךְ וירדתי הַגֹּ֑רֶן אַל ־תִּוָּדְעִ֣י לָאִ֔ישׁ עַ֥ד כַּלֹּת֖וֹ לֶאֱכֹ֥ל וְלִשְׁתּֽוֹת ׃ וִיהִ֣י בְשָׁכְב֗וֹ וְיָדַ֙עַתְּ֙ אֶת ־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִשְׁכַּב ־שָׁ֔ם וּבָ֛את וְגִלִּ֥ית מַרְגְּלֹתָ֖יו ושכבתי וְהוּא֙ יַגִּ֣יד לָ֔ךְ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעַשִֽׂין ׃ וַתֹּ֖אמֶר אֵלֶ֑יהָ כֹּ֛ל אֲשֶׁר ־תֹּאמְרִ֥י אֶֽעֱשֶֽׂה ׃ וַתֵּ֖רֶד הַגֹּ֑רֶן וַתַּ֕עַשׂ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר ־צִוַּ֖תָּה חֲמוֹתָֽהּ ׃ וַיֹּ֨אכַל בֹּ֤עַז וַיֵּשְׁתְּ֙ וַיִּיטַ֣ב לִבּ֔וֹ וַיָּבֹ֕א לִשְׁכַּ֖ב בִּקְצֵ֣ה הָעֲרֵמָ֑ה וַתָּבֹ֣א בַלָּ֔ט וַתְּגַ֥ל מַרְגְּלֹתָ֖יו וַתִּשְׁכָּֽב ׃ וַיְהִי֙ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֔יְלָה וַיֶּחֱרַ֥ד הָאִ֖ישׁ וַיִּלָּפֵ֑ת וְהִנֵּ֣ה אִשָּׁ֔ה שֹׁכֶ֖בֶת מַרְגְּלֹתָֽיו ׃ וַיֹּ֖אמֶר מִי ־אָ֑תּ וַתֹּ֗אמֶר אָנֹכִי֙ ר֣וּת אֲמָתֶ֔ךָ וּפָרַשְׂתָּ֤ כְנָפֶ֙ךָ֙ עַל ־אֲמָ֣תְךָ֔ כִּ֥י גֹאֵ֖ל אָֽתָּה ׃ 10 וַיֹּ֗אמֶר בְּרוּכָ֨ה אַ֤תְּ לַֽיהוָה֙ בִּתִּ֔י הֵיטַ֛בְתְּ חַסְדֵּ֥ךְ הָאַחֲר֖וֹן מִן ־הָרִאשׁ֑וֹן לְבִלְתִּי ־לֶ֗כֶת אַחֲרֵי֙ הַבַּ֣חוּרִ֔ים אִם ־דַּ֖ל וְאִם ־עָשִֽׁיר ׃ 11 וְעַתָּ֗ה בִּתִּי֙ אַל ־תִּ֣ירְאִ֔י כֹּ֥ל אֲשֶׁר ־תֹּאמְרִ֖י אֶֽעֱשֶׂה ־לָּ֑ךְ כִּ֤י יוֹדֵ֙עַ֙ כָּל ־שַׁ֣עַר עַמִּ֔י כִּ֛י אֵ֥שֶׁת חַ֖יִל אָֽתְּ ׃ 12 וְעַתָּה֙ כִּ֣י אָמְנָ֔ם כִּ֥י אם גֹאֵ֖ל אָנֹ֑כִי וְגַ֛ם יֵ֥שׁ גֹּאֵ֖ל קָר֥וֹב מִמֶּֽנִּי ׃ 13 לִ֣ינִי ׀ הַלַּ֗יְלָה וְהָיָ֤ה בַבֹּ֙קֶר֙ אִם ־יִגְאָלֵ֥ךְ טוֹב֙ יִגְאָ֔ל וְאִם ־לֹ֨א יַחְפֹּ֧ץ לְגָֽאֳלֵ֛ךְ וּגְאַלְתִּ֥יךְ אָנֹ֖כִי חַי ־יְהוָ֑ה שִׁכְבִ֖י עַד ־הַבֹּֽקֶר ׃ 14 וַתִּשְׁכַּ֤ב מרגלתו עַד ־הַבֹּ֔קֶר וַתָּ֕קָם בטרום יַכִּ֥יר אִ֖ישׁ אֶת ־רֵעֵ֑הוּ וַיֹּ֙אמֶר֙ אַל ־יִוָּדַ֔ע כִּי ־בָ֥אָה הָאִשָּׁ֖ה הַגֹּֽרֶן ׃ 15 וַיֹּ֗אמֶר הָ֠בִי הַמִּטְפַּ֧חַת אֲשֶׁר ־עָלַ֛יִךְ וְאֶֽחֳזִי ־בָ֖הּ וַתֹּ֣אחֶז בָּ֑הּ וַיָּ֤מָד שֵׁשׁ ־שְׂעֹרִים֙ וַיָּ֣שֶׁת עָלֶ֔יהָ וַיָּבֹ֖א הָעִֽיר ׃ 16 וַתָּבוֹא֙ אֶל ־חֲמוֹתָ֔הּ וַתֹּ֖אמֶר מִי ־אַ֣תְּ בִּתִּ֑י וַתַּ֨גֶּד ־לָ֔הּ אֵ֛ת כָּל ־אֲשֶׁ֥ר עָֽשָׂה ־לָ֖הּ הָאִֽישׁ ׃ 17 וַתֹּ֕אמֶר שֵׁשׁ ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה נָ֣תַן לִ֑י כִּ֚י אָמַ֣ר אַל ־תָּב֥וֹאִי רֵיקָ֖ם אֶל ־חֲמוֹתֵֽךְ ׃ 18 וַתֹּ֙אמֶר֙ שְׁבִ֣י בִתִּ֔י עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר תֵּֽדְעִ֔ין אֵ֖יךְ יִפֹּ֣ל דָּבָ֑ר כִּ֣י לֹ֤א יִשְׁקֹט֙ הָאִ֔ישׁ כִּֽי ־אִם ־כִּלָּ֥ה הַדָּבָ֖ר הַיּֽוֹם ׃